<h1>יראים סימן קמ"ז</h1>
<h2>דף נח:</h2>
תרומות מעשר. צוה הקב"ה לתת לכהן בפ' ויקח קרח, דכתיב ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי (תבאו) תקחו מאת בני ישראל וכתיב ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן, תרומת מעשר אינה נוהגת דבר תורה אלא בדגן תירוש ויצהר שהרי הוקשה לתרומה גדולה. דתנן במסכת י"ט פ"א [י"ג ע"ב] ונחשב [לכם] תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר. כשם שתרומה גדולה נטלת באומד ובמחשבה כך תרומת מעשר נטלת באומד ובמחשבה. ותניא בספרי. ונחשב ללוים למה נאמר לפי שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה' שומע אני הואיל וקראו הכתוב תרומה תהא בקדושתו ת"ל ונחשב ללוים כתבואת גורן מה תבואת גורן מפריש תרומה והשאר חולין אף תרומת מעשר מפריש תרומה והשאר חולין. וכאשר דין תרומה אינו בשאר פירות דכתיב בתרומה ראשית דגנך תירשך ויצהרך אף תרומת מעשר אינו בשאר פירות דבר תורה. וגם מעשר ראשון דינו כיוצא באלו שכל דבר שנוהג בו תרומת מעשר נוהג בו מעשר ראשון דכתיב ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר. אבל מעשר שני נוהג בשאר פירות אפילו בירקות שבו ריבה הכתוב דכתיב בפ' ראה אנכי עשר תעשר את כל תבואת זרעך מכלל שנאמר ואכלת לפני ה' (מעשר מן המעשר) במקום אשר יבחר מעשר דגנך תירושך ויצהרך יכול אין לי [אלא] דגן תירוש ויצהר מנין לרבות פירות ת"ל תבואת [זרעך] מנין לרבות ירקות למעשר ת"ל כל מעשר הארץ האמור בסוף הפרשה ואם בחוקותי וההוא במעשר שני משתעי דכתיב ואם גאל יגאלנה ולא מצינו גאולה אלא במעשר שני דכתיב ביה בפ' ראה אנכי ונתת בכסף. ותניא וכל מעשר הארץ מזרע הארץ לרבות גרגר פרי העץ לרבות פירות האילן. וכל הני ריבויי במעשר שני כתיבי שאותה פרשה דעשר תעשר במעשר שני כתובה דכתיב ביה ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך וגו' וכתיב כי ירחק ממך המקום וגו' וכתיב ונתת בכסף. והא דאמרינן בברכות בכיצד מברכין [ל"ו א'] דמעשר פירות צלף דרבנן גבי ההוא דתניא ר' עקיבא אומר צלף אין לי אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי ואמרינן התם דההוא מעשר מרבנן. ובכמה מקומות בתלמוד אמרינן דמעשר פירות דרבנן הנהו במעשר ראשון תרומה גדולה ותרומת מעשר מיירי דכתיב בהו דגן תירוש ויצהר ולא אשכחן בהו רבוייא ומעשר עני גם [כן] נראה אחרי שלא ריבה הכתוב אינו [אלא] כמעשר ראשון שאם באת להחמיר עליו עליך להביא ראיה אבל במעשר שני אשכחן ביה רבויא כדפרשי'. והא דתניא עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה מלמד שאין מעשרין משנה לחברתה. אין לי אלא במעשר שני שבו דבר הכתוב מנין לרבות שאר מעשרות ת"ל עשר תעשר לא לכל הענין האמור בפ' ריבה הכתוב שאר מעשרות כי אם לדין משנה לחברתה דכתיב בההוא קרא עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השד' שנה. ואע"ג דריבוי שאר פירות התם [כתיבא] (בתלמוד) [נראה] להעמיד הרבוי במשנה לחברתה ולא בשאר פירות שהרי קצת לא כל רבוי שאר פירות כתיבי התם דהא (מדרבנן) [מרבינן] נמי כל מעשר הארץ דלאו התם כתיבי הלכך לא מוקמינן רבוי שאר מעשרות לשאר פירות. כך נ"ל עד יורה לי צדק.
